<h1>או"ז הלכ' גיטין סימן תש"ל</h1>
<h2>דף כא:</h2>
[גיטין כ"ו ע"ב] אמר ר' זירא א"ר אבא בר (עולא) [שילא] א"ר המנונא סבא א"ר אדא בר אהבה א"ר הלכה כר"א קרי רב עליה דר"א טוביינא דחכימי. א"ר פפי משמיה דרבא האי אשרתא דדייני קיום השטר שהעדים מעידי' על כתב ידיה' בב"ד וב"ד כותבין במותב תלתא הוינא ואתו פ' ופ' ואסהדי אחתימת ידייהו ואשרנוהי וקיימנוהי דמיכתבא מקמי דליסהוד סהדי אחתימת ידייהו פסולה משום דמיחזי כשיקרא. וליתא מדר"נ דא"ר נחמן אומר היה ר' מאיר אם מצאו לגט באשפה ולא נכתב לשם אשה חתמו ונתנו לה כשר ואפי' רבנן לא פליגי עליה דר"מ אלא בגיטי נשים דבעינן כתיבה לשמה אבל בשאר שטרות לא דאמר ר"י שטר שלוה בו ופרעו אינו חוזר ולוה (גובה) בו ואפי' ביום מלוה ראשונה לאחר פרעון דליכא למיחש למוקדם שכבר נמחל שיעבודו כשפרעו ובטל השטר ואין הקרקעות משועבדות שוב למלוה בשנייה שלא נחתם שטר זה והוה ליה מלוה על פה, טעמא דנמחל שיעבודו אבל משום שיקרא לא חיישינן אם היה נכתב על מלוה זו אע"פ שנכתב קודם הלואה כשר אם בו ביום נכתב. כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל וכן הלכתא וכ"כ מורי רבינו אבי העזרי באביאסף בפ"ב דכתובות דליתא לדרב פפי ולא דמי לההיא דגט פשוט [קע"ב ע"א] דא"ל רב הונא לספרי כי כתביתו שטר אקנייתא אי ידעיתו יומא דקניתו ביה כתיבו ואי לא כתיבו יומא דקיימיתו ביה ואי לא מחזי כשיקרא, דההיא שקר גמור הוא משא"כ הכא עכ"ל. ביבמות בפר"ג [נ"ב ע"א] אמר רמי בר חמא הרי אמרו אמר ללבלר כתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה ה"ז גט מפני שבידו לגרשה ולאשה מעלמא אינו גט מפני שאין בידו (לקדשה) [לגרשה] בעי רמי בר חמא ליבמתו מהו כיון דאגידא ביה כארוסתו דמייא או דילמא כיון דלא עבד בה מאמר לא תיקו.
<h2>דף פה.</h2>
[גיטין כ"ו ע"ב] אמר ר' זירא א"ר אבא בר (עולא) [שילא] א"ר המנונא סבא א"ר אדא בר אהבה א"ר הלכה כר"א קרי רב עליה דר"א טוביינא דחכימי. א"ר פפי משמיה דרבא האי אשרתא דדייני קיום השטר שהעדים מעידי' על כתב ידיה' בב"ד וב"ד כותבין במותב תלתא הוינא ואתו פ' ופ' ואסהדי אחתימת ידייהו ואשרנוהי וקיימנוהי דמיכתבא מקמי דליסהוד סהדי אחתימת ידייהו פסולה משום דמיחזי כשיקרא. וליתא מדר"נ דא"ר נחמן אומר היה ר' מאיר אם מצאו לגט באשפה ולא נכתב לשם אשה חתמו ונתנו לה כשר ואפי' רבנן לא פליגי עליה דר"מ אלא בגיטי נשים דבעינן כתיבה לשמה אבל בשאר שטרות לא דאמר ר"י שטר שלוה בו ופרעו אינו חוזר ולוה (גובה) בו ואפי' ביום מלוה ראשונה לאחר פרעון דליכא למיחש למוקדם שכבר נמחל שיעבודו כשפרעו ובטל השטר ואין הקרקעות משועבדות שוב למלוה בשנייה שלא נחתם שטר זה והוה ליה מלוה על פה, טעמא דנמחל שיעבודו אבל משום שיקרא לא חיישינן אם היה נכתב על מלוה זו אע"פ שנכתב קודם הלואה כשר אם בו ביום נכתב. כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל וכן הלכתא וכ"כ מורי רבינו אבי העזרי באביאסף בפ"ב דכתובות דליתא לדרב פפי ולא דמי לההיא דגט פשוט [קע"ב ע"א] דא"ל רב הונא לספרי כי כתביתו שטר אקנייתא אי ידעיתו יומא דקניתו ביה כתיבו ואי לא כתיבו יומא דקיימיתו ביה ואי לא מחזי כשיקרא, דההיא שקר גמור הוא משא"כ הכא עכ"ל. ביבמות בפר"ג [נ"ב ע"א] אמר רמי בר חמא הרי אמרו אמר ללבלר כתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה ה"ז גט מפני שבידו לגרשה ולאשה מעלמא אינו גט מפני שאין בידו (לקדשה) [לגרשה] בעי רמי בר חמא ליבמתו מהו כיון דאגידא ביה כארוסתו דמייא או דילמא כיון דלא עבד בה מאמר לא תיקו.
